זיגדון ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית על סך 3,113 ₪ , הנסובה על נזקי רכוש שנגרמו במהלך תאונה מיום 30.4.2012 , בין רכב התובעים (בו נהג בעת האירוע תובע 2) ובין רכב נתבעת 2 (להלן: "האירוע"). סכום התביעה הורכב מ- 2,033 ₪ נזק ישיר שנגרם לרכב, 580 ש"ח בגין שכר טרחת השמאי ו - 500 ₪ שהוגדרו כטרחה ועוגמת נפש.

לטענת התובעים, בתמצית, רכב הנתבעת עמד בנתיב המיועד לפניה ימינה לכניסה לחניון מרכול "רמי לוי" בכוונה להיכנס לחניון. בעת שהתובע המשיך בנסיעה ישר בנתיב שמשמאל, לכיוון אזור המוסכים בתלפיות, סטה רכב נתבעת 2 בפתאומיות לכיוון נתיב הנסיעה שלו, וגרם לו לנזק בחלקו האחורי ימני.

לטענת הנתבעות (אשר חזרו בהן במעמד הדיון מטענה בדבר היעדר יריבות), רכב הנתבעת 2, נהוג על ידי גב' ענת אסא (להלן: "גב' אסא") נסע בנתיב הימני , לפתע רכב התובעת שנסע בנתיב השמאלי סטה לנתיב נסיעת רכב הנתבעת והרכבים התנגשו. בנוסף טוענת הנתבעת כי עגמת הנפש לא הוכחה.

קיימתי דיון במעמד הצדדים, במסגרתו העידו התובע והגב' אסא, שאף צורפה בהסכמה כנתבעת נוספת. לדיון לא התייצב איש מטעם נתבעת 2, ותחת זאת הצהיר נציג נתבעת 1 כי כל הכרעה שתינתן תישא בה נתבעת 1, שביטחה את רכב נתבעת 2.

לאחר שעיינתי בכל הראיות שהוצגו בפני, בחנתי את כל טענות הצדדים ושקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, אני מעדיף את גרסת התובעים באשר לאחריות לקרות האירוע, אשר מתיישבת עם אופי הנזקים שנגרמו לרכב התובע (שפשוף ומעין "משיכה" לאחור של המגן הימני האחורי, מעל הגלגל ושבר בפנס הימני האחורי). דווקא עדותה של הגב' אסא תומכת בגרסה היסודית של התובע, שכן מעדותה עולה, כי לא הכירה את האזור שבו התרחש האירוע, נסעה לאט בנתיב הימני, חיפשה את "מחסני חשמל", ו"קצת" התבלבלה בדרך (השוו: עמ' 3 לפרוטוקול). גם לו אניח, כי עד ראיה לאירוע, שנתן לגב' אסא את פרטיו, אכן החליף את מספר הטלפון שלו, כפי שמסר נציג נתבעת 2 במעמד הדיון, עדיין מצופה היה מהנתבעים להציג כל ראיה – חפצית או אחרת- שיכולה היתה לתמוך בגרסתם, ולו לעניין אופי הפגיעה ברכב נתבעת 2. אולם ראיה שכזו לא הובאה והדברים אומרים דרשני (לעניין זה השוו: ע"א 989/03 א' חטר-ישי - משרד עורכי דין נ' חיננזון פ"ד נט(4), 796 , 807-808 ; כן ראו: ע"א 8151/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק פ"ד נו(1), 539, 549 ; 651 ע"א 4226/05 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' סאטא תקדין-עליון 2006(1), 991 וע"א 465/88 הבנק למימון וסחר בע"מ נ' מתיתיהו, פ"ד מה(1).

בנוסף, גרסתו של התובע באשר ליעד הנסיעה (אזור תלפיות) מתיישבת יותר עם המסקנה, לפיה הוא אכן המשיך ישר ואילו הגב' אסא, אשר נסעה באיטיות ולדבריה עצמה לא הכירה את האזור, היא שסטתה לנתיבו של התובע, שכן גם לדבריה עצמה לא התכוונה להיכנס לחנות "רמי לוי", כי אם להגיע לחנות "מחסני חשמל". בנסיבות אלה, בשים לב למכלול הראיות שהוצגו ולמכלול האמור לעיל, עמד התובע לשכנע במידה הנדרשת במשפט אזרחי, כי האחריות לקרות האירוע מוטלת לפתח הנתבעות.

באשר לשיעור הנזק הישיר, הרי שזה הוכח כדבעי בחוות דעת השמאי והסכום שנתבע בגין שכר טרחת השמאי הינו סביר (אף לא עלתה בכתב ההגנה המתוקן כל טענה קונקרטית בעניינם). באשר לרכיב עגמת הנפש וההוצאות, הרי שברגיל אין מקום לחיוב בגין עגמת נפש בתביעה כגון דא אולם בהחלט ניתן להביא בחשבון את הוצאות התובעים בגין מכלול ההליכים עד כה. לפיכך, תשלמנה הנתבעות לתובעים סך של 2,033 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד האירוע בגין נזקיהם הישירים וכן סך של 580 ₪ כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15.7.12. עוד תישאנה הנתבעות בהוצאות התובעים בגין מכלול ההליכים עד כה (לרבות אגרת המשפט) בסך כולל של 400 ש"ח. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום.

ערעור הוא ברשות בלבד. ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מעת המצאת פסק הדין. תואיל המזכירות להמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' אדר תשע"ג, 17 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: